תאוות הנדודים הובילה אותי לליסבון, מקום המשלב מסורת ומודרניות באופן מופלא.
ברחובותיה פגשתי היסטוריה מרתקת, ארכיטקטורה נהדרת המשלבת ישן וחדש ואווירה קוסמופוליטית.
ההחלטה לטוס לליסבון היתה ספונטנית, נחתנו בליסבון בבוקר ונסענו ישירות למלון – Maxime Hotel Lisbon אותו הזמנתי יום קודם.
המלון נודע בעברו כקברט, בו ביקרו בעבר מרגלים ורקדנים – והעיצוב בהתאם.

המלון ממוקם 2 דקות מהשדרה המרכזית והיוקרתית של ליסבון – Av. da Liberdede, ו – 5 דקות הליכה לתחנת המטרו הקרובה. כיכר רוסיו – Rossio Square נמצאת במרחק של 700 מטרים מהמלון, ואזור הקניות צ'יאדו – Chiado shopping area נמצא במרחק של 10 דקות הליכה – מקום מרכזי ומעולה.
בחרנו את החדר הזוגי הקטן מתוך מחשבה שבעיקר נישן בחדר, (גם כי לא היו לנו יותר מדי אופציות לבחירה ברגע האחרון) וכך אכן היה.
החדר היה מעט קטן אך נוח, ובו מכונת קפה עם פודים של נספרסו.
ארוחת הבוקר היתה מצויינת, ובכל בוקר התפנקנו גם ב Pastel de Nata, המאפה הפורטוגזי הנפלא שהוגש חם מתנור, ולא נפל באיכותו מהפשטלים שטעמנו במאפיות בעלות שם בליסבון (על כך בהמשך).
צוות המלון היה מאוד אדיב וידידותי ושמח תמיד לענות על כל שאלה או בקשה.

ממליצה על במלון בחום!
לשמחתנו החדר היה מוכן ויכולנו לקבלו, להתרענן מעט ולהתחיל להכיר את ליסבון.

המקומות בהם ביקרנו בליסבון לפי איזורים.

אלפמה – Alfama

השכונה העתיקה ביותר בליסבון, זאת בשל העובדה ששרדה את רעידת האדמה הידועה בשנת 1755.
השכונה משלבת בין אתרים היסטוריים עתיקים, נקודות תצפית עוצרות נשימה, סמטאות צרות עמוסות אמנות רחוב, סגנונות אריחים משתנים וצבעוניות מרהיבה.
במהלך השוטטות בשכונה תוכלו לחוות את הלך הרוח האותנטי של פורטוגל, להתיישב בבית קפה או במסעדה ופשוט ליהנות מן האווירה הנפלאה.

חשמלית 28 – Tram 28
הגענו לשכונה באמצעות חשמלית 28 הנודעת – Tram 28, אותה לקחנו בתחנתה הראשונה -תחנת Martim Moniz, הנסיעה בחשמלית בעלת הקרונות הצהובים משנת 1930, הינה חוויה אותנטית, במהלכה ניתן לצפות בנופים אורבניים נהדרים.
התור לחשמלית 28 הינו ארוך מאוד, ודורש סבלנות רבה.
בניגוד לכל מה שקראתי לפני, הטראם אינו צפוף, שכן הנהג מעלה נוסעים בהתאם למקומות הישיבה.
אם קניתם כרטיס נסיעות יומי לליסבון , חשוב שתדעו שהוא כולל גם את החשמלית. אם לא, מחיר כרטיס נכון ליוני 23, הינו 3אירו.
בהמשך מסלולה מגיעה החשמלית גם לשכונת שיאדו.

תצפית סנטה לוצ'יה – Miradouro de Santa Luzia – ירדנו מהחשמלית בסמוך לתצפית סנטה לוצ'יה, הממוקמת בסמוך לכנסיית סנטה לוצ'יה.
כל האזור הינו יפיפה – הבתים והטוקטוקים הצבעוניים, הבוגנוויליות הפורחות, הנופים של גגות וכנסיות ליסבון ונהר הטז'ו על הספינות המפליגות בו. והאווירה נהדרת! – אל תפספסו!
מרפסת סנטה לוצ'יה הינה יפיפייה ורומנטית. תוכלו להתרשם מהאריחים בצבעי כחול לבן המעטרים את קירות המרפסת והכנסייה. בשעות בין הערביים נהנינו מזמרים נפלאים שהופיעו שם ומהאווירה הקסומה.

הפנתיאון הלאומי – Panteão Nacional – המבנה הגדול בעל הכיפה העגולה שמתנשא על הגבעות של אלפמה, נבנה במקור ככנסייה, אולם הוסב לשמש כפנתיאון הלאומי. במבנה מצויים קברים של גדולי האומה הפורטוגזית – נשיאים, פוליטיקאים וכן אנשי תרבות ורוח, ביניהם זמרת הפאדו המפורסמת, עמליה רודריגז – קבורה שם.
אל תפספסו את התצפית היפה על העיר ממרומי הכיפה.
תתכוננו לעלייה רגלית תלולה למדי, ושימו לב לרחובות ולסמטאות הקסומות בדרך עליה וממנה.

נקודת ציון בה לא ביקרנו –
טירת סאו ז’ורז’ – Castelo de são Jorge – שהוקמה עפ"י ממצאים ארכיאולוגיים במאה ה-2 לפני הספירה, נראית למרחוק, מנקודות שונות בעיר. התרשמנו שמתאימה בעיקר לחובבי אתרים ארכיאולוגים וכן לאלו המעוניינים בנקודת תצפית יפה על העיר.
התצפית של סניורה דו מונטה – Miradouro da Senhora do Monte – החלטנו לוותר על הביקור בטירת סאו ז’ורז’ ולקראת השקיעה, עלינו ברגל לתצפית של סניורה דו מונטה (גברתנו של הגבעה), שהינה הנקודה הגבוהה ביותר בשכונה, ממנה נשקף נוף פנורמי מרהיב של ליסבון עד נהר הטז'ו, כולל טירת סאו ז’ורז’.
בשעת השקיעה מגיעים לתצפית תיירים רבים ובני נוער ששרים ומנגנים – אווירה נהדרת, כיף אמיתי!
הצטיידו בבקבוק יין ושתי כוסות (או יותר) – לאווירה מושלמת ממש!

ממליצה לכם – מלבד הביקור בנקודות הציון המעניינות, פשוט ללכת לאיבוד בין הסמטאות, ליהנות מחזיתות הבתים, מסגנונות האריחים המשתנים המהווים את יופי וייחודה של השכונה, ומאומנות הרחוב המצויה שם בשפע.

באישה – Baixa

השכונה המישורית של העיר. המקומות בהם ביקרנו – מצפון לכיוון דרום לכיוון נהר הטז'ו –

אבנידה דה ליברדד – Avenida de Liberdade – שדרות החירות – השדרה המרכזית של ליסבון, ידועה בחנויות היוקרה שלה, עם מותגים בינלאומיים כגון ורסצ’ה, גוצ’י, איב סאן לורן, לואי ויטון ועוד מותגי על נוצצים. במקום גם מסעדות רבות באחת מהן אכלנו ( ביקורת בהמשך). בשדרות הרחבות גם בתי מלון מפוארים, בנקים, משרדי חברות תעופה ותיאטראות.
שימו לב – לריצוף המדרכה הפורטוגזית וכן לחזיתות הבתים.

מעלית גלוריה – Elevador da Gloria – מעלית זו הינה למעשה חשמלית עתיקה המנגישה את השכונות שיאדו ובאיירו אלטו לשכונת הבאישה. המעלית ממוקמת בסמטה תלולה מאד והיא מעוטרת באומנות רחוב צבעונית. ניתן לעלות בקרונית בעלות של 4 אירו לנסיעה. אנחנו לא עלינו למעלה אלא המשכנו ליעדנו הבא בשכונת באישה.

כיכר רשטאורדורש – Praca dos Restauradores – כיכר זו מנציחה את שחרורה של פורטוגל מהשלטון הספרדי, ששלט בפורטוגל במשך 60 שנה.
את הכיכר תזהו לפי האובליסק המתנשא לגובה של יותר מ-98 מטרים הממוקם במרכז הכיכר.
שתי דמויות ברונזה על גבי האובליסק מייצגות את הניצחון והחופש.
שימו לב גם לריצוף בסגנון המדרכה הפורטוגזית (Calçada Portuguesa).

מדרחוב פורטש דה סנטו אנטאו – Portas de Santo Antão – זהו מדרחוב מקסים וצבעוני ובו מסעדות רבות המוציאות את שולחנותיהן החוצה, חנויות מזכרות ואוירה תוססת – בהחלט כיף להסתובב שם.
הליכה במדרחוב זה תוביל אתכם ליעד הבא – כיכר סאו דומינגש – Largo de São Domingos.

כיכר סאו דומינגש – Largo de São Domingos – בקרבת כיכר רשטאורדורש שוכנת כיכר סאו דומינגש.
בכיכר שני מונומנטים מעניינים:-
1. כנסיית סאו דומינגוש – Igreja de são domingos – כנסייה עתיקה בעלת מראה מקברי, זאת על שום התלאות שעברו עליה –
• פוגרום ליסבון בשנת 1506, בו נרצחו כ-4000 יהודים.
• רעידת אדמה בשנת 1531. לאחר כמה שנים נבנתה מחדש.
• רעידת אדמה נוספת בשנת 1755 בה הכנסייה נהרסה כמעט כליל. אוצרות הכנסייה והציוריה נעלמו. בנייתה מחדש של הכנסייה הושלמה רק בשנת 1807.
• הכנסייה שימשה, בתקופת האינקוויזיציה, כאתר הוצאה להורג.
• בשנת 1959 פרצה בכנסיה שריפה שכילתה כליל את הכנסייה והרסה את המזבחות המוזהבים, ציורים ופסלים יקרי ערך.
בשנת 1994 נפתחה הכנסייה שוב לקהל, במראה המקברי הנוכחי המשרה האווירה דרמטית ומסתורית.
2. האנדרטה לזכר היהודים – האנדרטה הוקמה כ-500 שנה לאחר הטבח שבוצע ביהודים תושבי ליסבון בשנת 1506, ועליה נכתב בפורטוגזית ובעברית פרטים אודות הטבח, ומהווה התנצלות רשמית מטעם העירייה. לצדה נמצא “קיר הסובלנות”, עליו נכתב ב-36 שפות שונות: “ליסבון עיר הסובלנות”, וכן את פינת עץ הזית שמהווה התנצלות מטעם הכנסייה ששוכנת בכיכר.

כיכר רוסיו – Rossio – הינה ליבה של העיר ליסבון, משמעות שמה -“נחלת הכלל”. ממוקמת ממש מול תחילתו של מדרחוב אוגוסטה.
המוקפת במסעדות, בתי קפה וחנויות כמו כן תחנת הרכבת לסינטרה (עליה בבלוג – יום טיול בסינטרה) והתאטרון הלאומי ממוקמות לצידה.
סימן ההיכר שלה הינו הריצוף בדוגמת גלים, בסגנון המדרכה הפורטוגזית (Calçada Portuguesa), ונועד להנציח
את הצונאמי ששטף את אזור הבאישה אחרי רעידת האדמה בשנת 1755.
גלים אלו נותנים תחושה של תלת מימד לצופה בהם.
בכיכר גם מזרקות בארוק יפות.

מדרחוב אוגושטה – Rua da Augusta – זהו מדרחוב קניות, מסעדות ובתי קפה.
ביקור במדרחוב מומלץ גם למי שאינו חובב שופינג, שכן זהו מדרחוב בו ניתן ליהנות מאווירה מיוחדת, הופעות רחוב, גלידריות מצוינות בהם תוכלו ליהנות מגלידה אינסטגרמית בצורת פרח בקונוס, וכמובן לבקר ב- Fabrica da Nata, אחת ממאפיות הפשטלים הידועות בליסבון ולהינות מפשטל משובח!

המעלית של סנטה ז’ושטה – Elevador de Santa Justa – בפניה ממדרחוב אוגושטה לרחוב Rua de Santa Justa נמצאת המעלית של סנטה ז’ושטה.
בשל היותה של ליסבון "עיר שבע הגבעות", ניתן למצוא בה כמה סוגי מעליות. המעלית של סנטה ז’ושטה הינה היחידה שבנויה בצורה אנכית, ומהווה את אחד ממאפיינה של מרכז ליסבון.
נבנתה בתחילת המאה ה-20 על ידי סטודנט של אייפל (האדריכל הנודע – בונה מגדל אייפל המפורסם בפריז), ע"מ לחבר בין שכונת Baixa – באישה התחתית ואזור שיאדו (Chiado) העילי.
תיירים רבים עומדים בתור ארוך ומייגע וממתינים לעלות בה, כי חושבים שזוהי חוויה מיוחדת, וכן כדי להגיע לתצפית היפיפייה על העיר ולמנזר כרמו – Convento do Carmo (עליו בהמשך) שנמצא ממש בסמוך לחלקה העליון של המעלית.
לדעתי כדאי להגיע ולהתרשם מהמעלית המיוחדת הזאת, אולם העמידה בתור הארוך והעלייה בה מיותרות לחלוטין, מאחר ובמהלך העלייה לא רואים נוף כלל! לתצפית ולמנזר קרמו, ניתן להגיע בהליכה בעלייה ומסביב.
העלייה במעלית למפלס הראשון עולה 5 אירו.

שער אוגושטה – Arco da Rua Augusta – שער הכניסה לעיר ממוקם בקצה כיכר קומרסיו – Praça do Comércio שבקרבת נהר הטז'ו. אם תמשיכו לאורך מדרחוב אוגושטה לכיוון הנהר, תראו את חלקו הפנימי של השער.
שער הכניסה הינו מבנה אבן בצורת קשת ניצחון, שהוקם ע"מ להנציח את שיקום העיר לאחר רעידת האדמה של שנת 1755. השער מעוטר בדמויות משמעותיות מההיסטוריה הפורטוגלית.

כיכר קומרסיו – Praça do Comercio – “כיכר המסחר” הינה שער העיר ואחת מהכיכרות הגדולות באירופה המתפרשת על שטח של כ-36 אלף מ”ר בסמוך לנהר הטז’ו,
בעידן התגליות, ספינות היו עוגנות בקצה הכיכר לפרוק סחורות, ובה היה מתנהל המסחר, ומכאן שמה.
הכיכר מוקפת במבנים צהובים, בהם גם שער הכניסה לעיר – שער אוגושטה – Arco da Rua Augusta.
במרכז הכיכר – הפסל המפורסם של המלך ז’וזה הראשון רכוב על סוס, שהיה מלך פורטוגל בזמן רעידת האדמה בעיר.

הרחוב הורוד – The pink street – כשמו כן הוא – רחוב ורוד!
במטרה לשנות את תדמית האזור המפוקפקת, צבעה עירית ליסבון את הרחוב בצבע אופטימי ורוד! הנראות המיוחדת משכה אליו תיירים רבים, וכיום יש בו מסעדות ובתי קפה, ובימי הקיץ הוא מקושט גם במטריות הנותנות לו מראה ססגוני במיוחד! – אל תפספסו !

כיכר העיר של ליסבון – Praça do Município – בדרך לשוק האוכל Time out Market תעברו בכיכר העיר של ליסבון, בה ממוקם מבנה העירייה.
ב-5 באוקטובר 1910 בתןם מהפכת אוקטובר, הוחלף בית המלוכה הפורטוגזי, ששלט בממלכה במשך 800 שנה ברפובליקה הפורטוגזית. הטקס לרגל אירוע משמעותי זה, התרחש בכיכר מול אלפי אנשים.
בכל שנה ב – 5 באוקטובר מצוין בפורטוגל "יום הרפובליקה".

שוק האוכל “טיים אאוט מרקט” – Time out Market/ Mercado da Ribeira – שוק האוכל של ליסבון הוקם כמו במקומות רבים אחרים בעולם ע"י המגזין המפורסם “טיים אאוט”.
במקום מגוון גדול של דוכנים המביאים טעמים מגוונים, קינוחים מעולים שקשה לבחור בניהם, וכן מגוון של קוקטיילים ומשקאות אלכוהוליים – אין ספק שכל אחד יוכל למצוא ארוחה מצוינת עפ"י טעמו.
במקום מקומות ישיבה רבים, ובכל זאת מומלץ לתפוס מקום לפני שמזמינים את האוכל, זאת בשל מספר המבקרים הרב. 
לפני שנכנסים לשוק האוכל ניתן לראות את השוק המסורתי בו מוכרים, גם כיום, פירות וירקות.

מסעדה מומלצת בשכונת באישה – JNcQUOI Avenida – בבניין טיבולי האייקוני, נמצאת המסעדה בדגש על אוכל פורטוגזי וכן מטבחים בינלאומיים נוספים. המנות שבחרנו היו טעימות מאוד, גם צמחונים ימצאו שם מנות לטעמם (דבר שאינו ברור ומובן מאליו, בליסבון).
המסעדה ממוקמת באבנידה דה ליברדד -Avenida de Liberdade, בקרבת המלון בו לנו.
אהבנו מאוד גם את העיצוב המסעדה המיוחד.

שיאדו – Chiado

השכונה המודרנית של העיר, המציעה מגוון רחב של מסעדות, חנויות והלך רוח בוהמי.
לצערי הספקנו להסתובב בשכונה זו מעט מאוד.

כיכר כרמו – Largo do Carmo קרויה על שם המנזר הכרמליתי שנוסד על הר הכרמל בישראל (עליו בהמשך).
זוהי כיכר נחמדה בה ממוקמים בתי קפה מקסימים ונערכים בה מופעי רחוב. על כן זהו מקום טוב לאתנחתא חביבה.
בצמוד למנזר כרמו נמצא מוזיאון המהפכה – המבנה בו שוכן המוזיאון, שימש בעבר כמטה המשטרה הראשי, אליו ברח הרודן של פורטוגל – סלזאר, ביום המהפכה 25.4.74. אולם לבסוף הוא נאלץ להכנע, ונתפס.
הכניסה למוזיאון המהפכה היא בחינם.
הכיכר נמצאת ממש בתחילת השביל המוביל לכניסה העליונה של מעלית סנטה ז’וסטה.

מנזר כרמו – Convento do Carmo, נחשב לאחד המבנים היחידים ששרדו את רעידת האדמה של שנת 1755 בשכונת שיאדו.
המנזר מעולם לא נבנה מחדש, רק עבר שיפוץ ושימור, והוא עומד כתזכורת לאסון שקרה שם. על כן מה שתראו שם, הן הריסות גותיות מהמאה ה-14 לספירה – מחזה מרהיב לחובבי האדריכלות. ניתן להתרשם גם מהממצאים הארכיאולוגיים שנמצאו במקום ומסרט היסטורי.
עלות כניסה -5 אירו.

מדרחוב גארט – Rua Garrett הינו הרחוב המרכזי שמחבר בין שכונת שיאדו לשכונת הבאישה. זהו מדרחוב קניות נוסף לחובבי הקניות.

כיכר לואיש דה קמואש – Praça Luís de Camões הינה הכיכר המרכזית של שכונת שיאדו, ובה תוכלו לראות את פסלו של לואיש דה קמואש הנחשב לגדול המשוררים הפורטוגזים ובין גדולי המשוררים בהיסטוריה האנושית.
יום מותו מצויין ב- “יום פורטוגל” המתקיים בעשירי ביוני. 
גם בכיכר זו ניתן להתרשם מסגנון הריצוף הקרוי "המדרכה הפורטוגזית" (Calçada Portuguesa)

בלם – Belém – מכיוון מערב למזרח.

רובע בלם השלו, ממוקם כ-8 קילומטרים ממרכז העיר, על גדות נהר הטז'ו.
בין המאות ה-15 וה-16 לספירה, יצאו מכאן, מגלי הארצות הידועים למסעות ארוכים לגלות עולם, לכבוש מקומות חדשים והביאו סחורות לליסבון. על כן האזור מייצג את תור הזהב של האימפריה הפורטוגלית – עידן התגליות, ובו אתרים שנועדו לספר את סיפורם של מגלי הארצות ולהנציח אותם!
הגענו לאזור באובר – UBER, זאת הדרך הנוחה ביותר להגעה לאיזו.

מגדל בלם – Torre de Belém – המגדל נבנה בשנת 1515 לציון גילוייו של ואסקו דה גמה (הראשון שהגיע ישירות בדרך הים מיבשת אירופה להודו) והינו אחד מסמלי האזור.
המגדל נבנה במטרה לשמש שער כניסה ימי רשמי לליסבון, והיווה חלק ממערכת הגנה על גדות הנהר טז'ו.
סגנונו האדריכלי ייחודי לפורטוגל – סגנון מנואלני, הקרוי על שם המלך מנואל ה-1 ששלט בפורטוגל באותה תקופה ומאפייניו – שילוב בין אלמנטים מסגנון האדריכלות הגותית ומאפיינים מהרנסנס, כמו גם השפעות ספרדיות ומוסלמיות. אולם המוטיבים המאפיינים את הסגנון יותר מכל הינם מוטיבים מעולם הים והספנות, כמו הספירה הארמילרית (ספירה של כיפת השמיים), מכשיר ניווט, עוגנים, שרשראות עוגן, חבלים, צדפות, פנינים ועוד.
בשנת 1983 הוכר המגדל כאתר מורשת עולמית של אונסקו.
עלות הכניסה – 8 אירו.
זהו בהחלט אתר חובה לביקור!

אנדרטת התגליות – Padrão dos Descrobimntos – אחד ה-סמלים של העיר ליסבון.
האנדרטה הינה מבנה לבן עצום ומרשים, הכולל מגדל בטון בגובה 52 מ' בו משולבת צורה המזכירה חרטום של ספינה. לאורך החרטום ובשני צדי האנדרטה מוצבים פסליהם של כמה מגדולי האישים הפורטוגזים של תקופת התגליות בהם מגלי ארצות, מדענים, אנשי רוח ומנהיגים, ובראשם אנריקה הספן.
אנריקה לא היה ספן כלל, אלא נסיך הנחשב כמבשר עידן התגליות, שכן היה זה ששלח עשרות אוניות למערב אפריקה ואיי האוקיינוס האטלנטי, זאת ממניעים כלכליים.
ניתן להבחין גם בפסליהם של מגלי הארצות, ואסקו דה גאמה ופרדיננד מגלן.
על המדרכה בכניסה לאנדרטה, ישנו פסיפס ענק בסגנון ריצוף פורטוגזי ( Calçada Portuguesa) ובו מפת העולם ודרכי הניווט החדשים שגילו הפורטוגלים במרכזה של שושנת רוחות ענקית.
בתוך מבנה האנדרטה חלל קטן ובו מוצגת ההיסטוריה של ליסבון, ואילו בחלקו העליון של המבנה נמצאת נקודת תצפית על האזור, אליה ניתן להגיע במעלית.
לא נכנסנו למבנה, כי היה כבר סגור.

גני האימפריה – Jardim da Praça do Império – בדרך למנזר ז’רונימוש שהיה הנקודה הבאה לביקור עברנו בגני האימפריה, שנמצאים ממש מול חזית המנזר. זוהי כיכר ריבועית גדולה מאוד, אשר במרכזה מזרקה ענקית, ובה מופע מים. הגנים מעוטרים בצמחים ופסלים.

מנזר ז’רונימוש – Mosteiro dos Jerónimos – המנזר הוקם ע"י המלך מנואל ה-1 ככנסייה, באמצע המאה ה-15 לספירה, במטרה להודות למריה הקדושה על שליוותה את ואסקו דה גאמה במסעו המוצלח להודו.
בהמשך נבנו חלקיו הנוספים והחלק המערבי שימש כמנזר, והיום משמש כמוזיאון.
המבנה מעוטר בקישוטי גיר מנואלניים מרהיבים (חבלים, צדפות, ספינות וכל מה שמסמל את כוחה של פורטוגל הימית מעידן התגליות).

הפשטלרייה של בלם – Pastéis de Belém – יש האומרים שהפשטלרייה של בלם מחזיקה במתכון המקורי של המאפה המסורתי “פשטל דה נאטה” – Pastel de Nata, אז כמובן שלא רצינו לפספס את הביס המיוחל, למרות שטעמנו את המאפה המופלא הזה גם במקומות נוספים.
המאפה מוגש עם שתי שקיות קטנות, אחת עם אבקת סוכר והשנייה עם קינמון – בהחלט טעם גן עדן!
הביקור במקום חובה מתוקה!
שווה גם להיכנס פנימה ולהציץ באופן ההכנה דרך חלון הזכוכית הגדול.

מתחם LX Factory – הינו מרכז תרבותי ויצירתי תוסס, הממוקם במתחם תעשייתי לשעבר לאורך נהר הטז'ו.
במתחם ניתן ליהנות ממסעדות, בתי קפה, חנויות, אירועי תרבות, תערוכות, אומנות רחוב וחוויות קולינריות.
ממליצה לכם, לבקר לעת ערב וליהנות מאווירה בוהמיינית נהדרת.

המלצות נוספות לביקור, התנסוית ועובדות מעניינות

מוזיאון האריחים הלאומי – ‪Museu Nacional do Azulejo‬ –
Azulejo הם אריחי קרמיקה פורטוגזיים מסורתיים הידועים בעיצובים המורכבים והצבעים התוססים שלהם והינם חלק משמעותי מהמורשת התרבותית והאמנותית של פורטוגל.
המילה "azulejo" מגיעה מהמילה הערבית "al zulej", שפירושה "אבן מלוטשת" ומקורם בשלטון המורי אשר שלט בדרום האי האיברי. לאורך השנים עברו האריחים שינויים עיצוביים רבים עד אשר קיבלו את סגנונם הפורטוגזי הייחודי.
Azulejo שימשו לקישוט מבנים, קירות ואפילו משטחי שולחן במשך מאות שנים ובעת שתטיילו בליסבון תראו אריחים אלו המקשטים את בנייני העיר לרוב.
אם גם אתם התאהבתם באריחים אלו, במוזיאון תוכלו לראות מגוון האריחים נפלא ומיוחד ואף להתעמק בהיסטוריה שלהם.

תחנת מטרו – The Olaias metro station תחנת המטרו תוכננה על ידי האדריכל תומס טביירה uנפתחה במאי 1998.
נבחרה על ידי CNN כאחת מתחנות הרכבת התחתית היפות באירופה ונחשבת לאחת התחנות היפות בעולם.
התחנה נמצאת על הקו האדום (linha vermelha) של מערכת הרכבת התחתית של ליסבון, היוצא מתחנת São Sebastião לשדה התעופה של ליסבון (Aeroporto).
מאחר והתחנה אינה נמצאת באזור עמוס או מתוייר מאוד, תיירים מעטים יורדים בה וזוכים לחוות את יופיה.
זוהי בהחלט פנינה נסתרת בליסבון – ממליצה בחום!

Pastel de Bacalhau – מאפה בקלה וגבינת Serra da Estrela DOP. זוהי מנה פופולרית הנראית כמו "קובה" .
בצילומים היא נראית מאוד מפתה ונראה שהגבינה "ממש נשפכת". במציאות הגבינה לא נשפכה כלל, (אולי חומם והוגש לא כראוי). בן זוגי אמר ש"היה בסדר".
יכולים לטעום ולהחליט בעצמכם בסניפי Casa Portuguesa do Pastel de Bacalhau .
מומלץ לשתות עם יין פורט.

לסיכום

ליסבון היא עיר נהדרת לטייל ולבלות בה – כיכרות יפות, אדריכלות עשירה, חזיתות בתים מרהיבות המעוטרות באריחים יפייפים, אתרים היסטוריים, מוזיאונים מעניינים, נקודות תצפית, טיילת לאורך הנהר, מסעדות טובות ומזג אויר מצויין.
מבחינתי היא גם שער הכניסה לפורטוגל – ממנה נסענו לבקר בסינטרה ובפורטו – ועל כך בבלוגים נפרדים.
אי אפשר לסיים מבלי להוסיף צילומים של חזיתות יפות שכל כך מאפיינות את ליסבון –